כיתה ב3 חגגה סיום שנה ובתי הקטנה ואני יצאנו ברכבת לספארי לילה.
נהנינו ולי עלו זכרונות מהספארי בקניה לפני 4 שנים, ומכיוון שאני מאד אסוציאטיבית ומפליגה לפעמים למחוזות רחוקים נזכרתי בסיפור על אינדיאנים וזאבים. ברשותכם אני עושה שינוי קל ומשנה את היבשת לאפריקה ואת הזאבים לנמרים, בכל זאת הייתי בספארי ברמת הגן השבוע.
אני מקווה שתאהבו את הסיפור כמוני.

ערב אחד סיפר צ'יף של שבט אפריקאי לבנו על הקרב שמתחולל בתוך אנשים. הוא אמר, "בני, הקרב הוא בין שני נמרים שחיים בתוכנו. אחד הוא האומללות, הוא הפחד, הדאגה, הכעס, הקנאה, העצב, הרחמים העצמים, העלבון ורגשי הנחיתות. השני הוא האושר, הוא השמחה, האהבה, התקווה, השלווה, הנדיבות, האדיבות, האמת והחמלה." הבן חשב לרגע ושאל את אביו, "איזה נמר מנצח?"
האב ענה בפשטות, "הנמר שאתה מאכיל."